מי קורא את הספרים שאתם כותבים?

לא מעט סופרים שאני פוגשת – בין אם הם בעיצומה של כתיבת טיוטת כתב יד ראשון ובין אם הם כבר הוציאו ספר לאור – מתייאשים עוד לפני שהם התחילו ובטוחים שלנצח יכתבו למגירה כי "היום, אף אחד לא קורא."

תרבות הקריאה בישראל אכן עברה שינויים מרחיקי לכת בעשורים האחרונים (איזה תחום צריכה לא השתנה?) – אבל אפשר להפסיק להספיד את הקריאה.

כן, אנשים עדיין קוראים. כנראה גם יותר ממה שאתם חושבים. נכון, הקשב של כולנו מוגבל, ויש טלוויזיה, טיקטוק ואינסטגרם, ובכלל יש עכשיו מלחמה ולמי יש כוח למשהו מורכב יותר מלצפות בדני קושמרו עושה סקי בסוריה, אבל בכל זאת, יש מי שקוראים באדיקות.
קהילות ספרותיות וירטואליות פורחות, מועדוני קריאה צצים כמו פטריות אחרי הגשם (הינה האחד שאני מנחה), וסופרים מצליחים להגיע לקהלים רחבים – בעיקר כשהם יודעים למי הם מדברים.

אז מי באמת קורא היום? איפה הקוראים נמצאים? ואיך תוודאו שהספר שלכם לא רק נכתב אלא גם נקרא?

מפת הקוראים – קבוצות שונות, הרגלים שונים

אין דבר כזה "קהל קוראים" אחד. הקוראים מפוזרים לקבוצות שונות, שכל אחת מהן חיה בתרבות קריאה אחרת, צורכת ז’אנרים אחרים, ופועלת בפלטפורמות שונות.
הינה כמה דוגמאות להבדלים בין הקבוצות, כמובן ברשימה יש הכללות ותמיד ישנם יוצאים מן הכלל, אבל היום לא התכנסנו בשביל הדקויות:

נשים בגילי 30–60

 זו הקבוצה הקוראים (למעשה – קוראות) הפעילה ביותר, אם נהיה ספציפיות אז נשים משכילות בגילאים האלו. הן קונות ספרים פיזיים, מנויות לפלטפורמות דיגיטליות (על כך בהמשך) וחברות בקהילות פייסבוק.
נשים כאלו קוראות ספרות יפה (מה שניתן לקרוא לו גם "פרוזה על רמה"), קוראות לא מעט ספרי התפתחות אישית ונוטות לחבב רומנים היסטוריים, רצוי כאלו שמתובלים בסיפור אהבה.

גברים בגילי 60-30

 גברים בגילאים האלו קוראים פחות מנשים ונוטים לקרוא יותר ספרות עיון או מדע בדיוני. גברים צעירים יקראו ספרים פיזיים אבל נוטים להיות טכנולוגיים יותר ולצרוך גם ספרות באודיו ובדיגיטל.

צעירים בגילי 16-30

מקבלים המלצות קריאה ממגוון פלטפורמות, לצד המלצות מפה לאוזן או סקירות בעיתונות הם מקבלים המלצות גם בטיקטוק, באינסטגרם ובשאר רשתות חברתיות (כמה מההמלצות המוצלחות בבית שלנו הגיעו אלינו מהטוויטר), הם קוראים הרבה דיגיטלית כולל אודיו.
כמובן, שגם כאן יש לנו הבדלים גדולים בין נשים לגברים. מגמה שמעניין לשים לב אליה, היא הקריאה באנגלית והעדפה לא פעם של שפת המקור.

נוער

ראשית, נערות קוראות יותר מנערים. נתחיל עם הפיל שבחדר, היום הז'אנר שעולה כפורח בקרב נערות הוא ספרות ארוטית שנעה בין אורטיקה היסטורית כמו "סדרת ברידג'רטון" ועד… ובכן… פורנו רך כמו כל סדרת "אחרי ש…" הפופלרית. במקרה של ספרות ארוטית המונח "נוער" יכול להימתח עד אמצע שנות ה-20. 
זה כמובן לא אומר שארוטיקה היא כל מה שנוער קורא, אבל זו בהחלט מגמה שקשה להתעלם ממנה. ספרות פנטזיה עדיין נקראת לא מעט, כולל קלאסיקות וגם רומנים ייעודיים שמתרחשים בתיכון.
לתחושתי, ואת זה התקשתי לבסס, נערים קוראים היום הרבה יותר ספרות מתורגמת מספרות מקור.  ולמודאגים: בסקר פיז"ה משנת 2018, כ-60% מהתלמידים בני ה-15 בישראל דיווחו כי הם קוראים להנאתם, נתון הדומה לממוצע מדינות המפותחות, גם אם נמוך יותר ממדינות מערב אירופה.

דתיים

דתיים קוראים יותר מחילונים. אולי ככה זה כשיש יום שהטלוויזיה והטלפון לא מתחרים בספרים על תשומת הלב שלנו. לא פעם דתיים יעדיפו קריאה של ספר פיזי, כדי לאפשר לעצמם לקרוא גם בשבת.  מבחינת תוכן, נראה שמדובר בקהל די מגוון שמפולח דומה לאוכלוסייה הכללית בהיבטים מגדריים. ההבדל היחיד הוא כמובן כניסה של ספרים מותאמים לציבור הדתי.

ערבים

נכון לשנת 2022, מתוך כמעט 7,000 ספרים שיצאו לאור, רק 2.2% יצאו לאור בשפה הערבית. היצע הספרים בערבית בארץ הוא מוגבל מאוד. חנויות ספרים בערבית הן מצרך נדיר בארץ (אם כי בשנים האחרונות נפתחו כמה).

פלטפורמות דיגיטלות: אם לא בעותק מודפס, אז איפה הקוראים "קוראים"?

כמו שכולנו יודעים, תרבות הקריאה משתנה לנגד עינינו. אם פעם אפשר היה לצרוך את המוצר "ספר" בדרך אחת בלבד (פיזית), היום אפשר לקבל את המוצר הזה בלא מעט דרכים.
אני כמובן מדברת על הפריחה של פורמטים דיגיטליים וספרים קוליים.

עברית

 השחקנית הבולטת ביותר בארץ. אתר עברית שייך לקבוצת ידיעות אחרונות (ולכן מחובר להוצאת ידיעות ספרים). כולל גם ספרות דיגיטלית וגם ספרי שמע. בעלי מנוי לספריה יכולים לקבל קרדיטים חינם לרכישת ספרים באפליקציה.

 kindle

 מגוון הספרים המופיעים בקינדל עצום, כל המגוון של אמזון מופיע כאן. קינדל פיתחו לא רק פלטפורמה אלא גם טאבלטים מותאמים לקריאה. קינדל לא תומך בעברית מספיק טוב ולכן כמעט לא תמצאו בפטלפורמה ספרים בעברית. כולל גם ספרות דיגיטלית וגם ספרי שמע.

 הספרייה הדיגיטלית הישראלית – Libby

 היתרון העצום של השירות הזה, הוא שהוא חינם למנויי ספריות ציבוריות. הפלטפורמה מאפשר לשאול ספרים דיגיטליים וספרי שמע. הם פועלים דרך אפליצקיית LIBBY. כולל גם ספרות דיגיטלית וגם ספרי שמע. שימו לב שאמנם מדובר בגרסאות אודיו או דיגיטליות, אבל לא הכול זמין תמיד, ויכול להיות שכמו בספריה רגילה – תצטרכו להמתין לספרים ברשימת המתנה.

פלטפורמות שמע מובילות:

Audible

 הפלטפורמה המובילה בעולם לספרי שמע. באודיבל מגוון גדול ואיכות טובה. אודיבל שייכת לאמזון ויש בהם כמעט כל ספר שתוכלו לחשוב עליו. כמו בחנות ספרים רגילה, משלמים פר ספר. אפשר גם לקנות מנוי חודשי עם קרדיטים שמתחדשים אחת לחודש, כשכל קרדיט שווה לספר – ללא קשר למחירו. כך במנוי החודשי של קרדיט אחד ב-$5 אפשר לקנות גם ספר שעולה $30.

Storytel

פלטפורמה בינלאומית שמציעה מגוון גדול באיכות טובה. היתרון שלהם הוא שמשלמים דמי מנוי חודשיים ואפשר לשמוע כמה ספרים שרוצים, החיסרון הוא שיש להם פחות ספרים מאודיובל המתחרה. לא יחסרו לכם כאן קלאסיקות אבל את רב המכר של השבוע שעבר כנראה לא תמצאו כאן.

 הקוראים שלכם נמצאים שם – במסכים, באוזניות, בקבוצות, בשיח. לא כולם מגיעים לחנויות, ולא כולם קוראים בערב שקט בבית, חלקם בכלל מאזינים לספר שלכם – בזמן ריצה, כביסה ופקקים אינסופיים.
אבל הם קוראים. ואם תדעו לזהות איפה הם, ואיך הם צורכים ספרות – תוכלו לפגוש אותם.

הסופרים שמגיעים לקוראים – ומה הם עושים אחרת

בין כל הספרים שמתפרסמים מדי שנה, רק חלק קטן באמת מצליח לפרוץ את מחסום החברים– משפחה– קולגות, ולהגיע לקוראים אמיתיים. לרוב, זה לא קשור לאיכות הספר בלבד – אלא להבנה עמוקה של הסופר את מקומו בעולם הספרות העכשווי.

אחת הנקודות שאני חוזרת עליהן הכי הרבה, בבלוג ועם סופרים שאני עובדת איתם, היא שהסופרים שמצליחים הם אלו שמבינים שהם לא רק כותבים – הם גם בעלי עסק. הם לא סיימו את התהליך ברגע ששלחו את הקובץ לדפוס. להפך – הם רק התחילו. הם משווקים את הספר, מדברים, כותבים פוסטים, פותחים ניוזלטר, משתפים תהליכים, מופיעים במועדוני קריאה ומבקשים שיקראו ויכתבו עליהם. זו לא “שיטת קסם” – זו עבודה. וכמו כל עבודה, היא משתלמת כשהיא נעשית בעקביות.

הדוגמה הכי טובה ומוכרת לכך בארץ היא מאירה ברנע גולדברג, שהצליחה לבנות סביב ספריה קהל נאמן ובכל ראיון שלה מספרת כיצד כיתתה רגליה במפגשי ילדים מאילת ועד קריית שמונה, מוכרת לפעמים שני ספרים במפגש ולא מכסה אפילו את הדלק.
המעורבות הזו היא לא שולית – היא חלק מהחיים של הספר אחרי שהוא נכתב.
אם אתם באמצע תהליך כתיבה או עומדים לקראת פרסום, אולי כדאי לשאול מחדש:
למי הספר הזה מדבר? איפה הוא פוגש את הקוראים שלו? ואיך תוכלו לוודא שהוא באמת יגיע לשם? הבנה עמוקה של נוף הקריאה בישראל היא לא רק כלי שיווקי – היא גם דרך לכוון את הספר שלכם, להעמיק את הקשר איתו, ולפתוח עבורו דלתות שלא חשבתם עליהן קודם.

אם מתחשק לכם לחשוב יחד על מיקום, קהל, הפצה או דיוק של כתב היד – אני כאן בדיוק בשביל זה.
אפשר לכתוב לי, לשאול, להתייעץ – ונתקדם יחד.