איך אפשר לפשר בין הרצון להישאר מחובר לשורשים ולמשפחה לבין הצורך להיטמע לאחר הגירה?
הסופש, המלצת קריאה על הספר שהגיע במקום השני בתור "הספר הבא שנדבר עליו במועדון הקריאה": נער האופניים מאת אלי עמיר
סוגה: רומן היסטורי
הספר הוא רומן התבגרות המגולל את סיפורו של נורי, בן דמותו של עמיר.
אחרי שאביו לוחץ עליו ומשכנע אותו לעזוב את הקיבוץ ולבוא לגור עם המשפחה בכפר העיוורים אוריאל, נורי נשלח שוב, הפעם לחפש דירה לכל המשפחה בירושלים.
ביום הוא עובד במשרד ראש הממשלה וכמחלק עיתונים, בערב הוא מנסה להשלים לימודים ובלילה הוא חולם על אהבתו הצברית, מיכל העשירה.
תמיד בין הפטיש לסדן, בין להיות מחובר לשורשים ולזהות שלו לבין להיטמע בחברה באופן מלא, בין לקחת אחריות על כל המשפחה לבין להיות נער אנוכי.
ירושלים של שנות השישים מתוארת בספר בצורה חיה לגמרי, מחולקת לשניים, בפערים חברתיים אדירים, משאת נפשם של עולים רבים ונשלטת על ידי האליטה האינטלקטואלית האשכנזית.
הספר מבוסס על הביוגרפיה של עמיר עצמו.
וביחס לשאלה למי הספר מתאים:
״בהוליווד אולי היו עושים מסיפורו סרט ששיאיו מלווים בתופים ובחצוצרות. כאן נשמעים מיתרי הקנון והקַמַאנְגֶ'ה של העיוורים, והגעגועים העולים מהם אל המולדת שנעזבה״.
תודה לעדן חברת קבוצת הווצאפ שלי, מועדון קריאה, שהמליצה לי עליו ופתחה לי עולם.
