רגע הסיום של כתיבת הספר משלב התרגשות גדולה עם תחושת בלבול טבעית. אם אתם לא כותבים מה בדיוק אתם אמורים לעשות עכשיו? לאן פונים? איך מתכננים? מי הספקים הרלוונטים? איך לא שופכים כסף מיותר? ומה אסור לעשות?
מה שקורה אחרי הכתיבה לא פחות חשוב ממה שקורה בזמן הכתיבה. זה השלב שבו סופרים מכריעים עם היצירה שלהם נשארת במגירה או יוצאת לאור.
בכתבה הזו ארכז את כל מה שסופר מתחיל צריך לדעת: איך לעבור מהשלב שבו “סיימתי לכתוב ספר” לשלב של "אני באמת מוציא אותו לאור”.
1. לסיים את כתב היד. והפעם על אמת:
סיימתם לכתוב? לשכתב? לערוך עצמאית ולתקן? טיפלתם בפרק האחד הזה שהטריף לכם את הדעת? סוף סוף הורדתם את הדמות שהכי אהבתם כשיצאתם לדרך אבל כבר לא התאימה? הבנתם איך להסביר את הרעיון המורכב ההוא בצורה שאפילו האחיין שלכם יהיה מסוגל לקלוט?
אי אפשר לצאת לדרך בלי שסיימתם את כל מה שנמצא בגזרתכם. הדרך לדעת שאתם מוכנים לשלב הבא בעיניי היא לענות בכנות על השאלה: אם תעברו על הספר עוד פעם אחת אתם תאבדו את השפיות שלכם? אם התשובה היא כן, כנראה שאתם מוכנים.
ועכשיו ברצינות, הספר לא אמור להיות מושלם אבל אתם צריכים להרגיש שלמים אם להעביר אותו לאנשי מקצוע. העלילה אמורה להיות ברורה, הדמויות בעלות היגיון פנימי, סגנון הכתיבה אחיד לאורך הספר, חורי העלילה סגורים וכו'.
2. לבחור עורכת ספרותית:
עריכה ספרותית היא אולי השלב הכי משמעותי בהוצאת הספר (אני אובייקטיבית רק חלקית). עורכת ספרותית תלווה אתכם ואת כתב היד שלכם ותעשה לכם סדר בעלילה, מבנה, דמויות, קצרב, סאב טקסט, קוהרנטיות וכו'. היא תהפוך כתב יד טוב לספר מצוין.
עריכה ספרותית יכולה לקחת כמה חודשים (3-4 אם רצים ספרינט) וגם כמה שנים, תלוי בעיקר בקצב ההתקדמות שלכם בין סבב תיקונים אחד למשנהו.
עריכה ספרותית היא לא “תיקונים”. היא ליווי עומק: עלילה, מבנה, קשתות דמויות, קצב, סאבטקסט, עולם פנימי. זו עבודה שמטרתה להפוך כתב יד טוב לכתב יד מצוין.
יתרון נוספת של עורכת ספרותית זה שהיא יכולה ללוות את תהליך ההוצאה, לחבר ולעזור לבחור ספקים נוספים שתצטרכו בהמשך הדרך.
3. לבחור את העורכת הלשונית והמגיהה:
א. עורכת לשון – חלק מהסופרים עובדים עם עורכת ספרותית שמשלבת גם עריכה לשונית, הדרך הזו חסכונית יותר בכסף ולרוב גם בזמן. אחרים מעדיפים שעוד עיניים יעברו על הספר שלהם. על תפקיד עורכת הלשון קראו כאן.
ב. מגיהה – את עבודת הנמלים של לווודא שאת המילה לוודא לא כתבתם עם ו' עודפת (נראה פחות מקצועי, נכון?), עושה המגיהה. עוברת על כל פסיק, נקודה, כל י' חסרה או ו' עודפת ומתקנת את הספר.
4. לבחור את המעצבת:
מלבד ליצור לכם את הכריכה שאתם חולמים עליה, אתם רוצים מעצבת שמטפלת גם בעימוד הספר עצמו. הכוונה בעימוד היא לסדר של הפרקים בתוך הספר, מעבר שורות ועמודים. היא מטפלת בנראות גם של הפנים וגם של החוץ של הספר. בנוסף, אם תבחרו להעלות את הספר לפלטפורמות הדיגיטליות כמו עברית, לרוב מעצבות יוכלו לסייע לכם.
5. בית דפוס וחברת משלוחים:
השאלה באיזה בית דפוס לבחור תלויה בשיקולים כלכליים ובשיקולי מיקום גאוגרפי. אומנם בתי דפוס מציעים מחירים אטרקטיביים להדפסה של כמויות גדולות אבל לא תרצו להיתקע עם 800 עותקים במחסן. ספרים מעלים עובש, קוראים לעכברים שאפילו לא ידעתם שיש בבית ובגדול מתבלים מהר ותופסים הרבה מקום. לרוב סופרים מתחילים עם להדפיס 100-200 ספרים. בנוסף לבית הדפוס תצטרכו לבחור חברת משלוחים ולהשוות מחירים.
שתי העלויות האלו יעזרו לכם להבין כיצד לתמחר את הספר שלכם לקראת תהליך השיווק.
6. חובה לשווק, אפשר גם עם קמפיין מימון המונים:
כל ספר צריך תוכנית שיווקית (מוזמנת לקרוא את הפוסט שלי על איך לשווק ספר) איפה אתם עומדים למכור את הספר כשיצא לאוויר העולם? האם תרצו לקחת יח"צ (אני אישית לא ממליצה)? האם בכוונתכם להסתובב בין חנויות עצמאיות? ברחוב? כמספר הסופרים כך מספר דרכי השיווק.
אחת הדרכים המקובלות היא להתחיל עם מכירה מוקדמת באמצעות קמפיים מימון המונים. כיום נשות מקצוע שמלוות בקמפיין האדסטרט והן יכולות לסייע בעיקר לנחבאים על הכלים.
לליווי כתב היד שלכם בדרכו להוצאה לאור, אתם מוזמנים להשאיר הודעה ואחזור אליכם בהקדם.
