איך כדאי להגיש את כתב היד שלכם ללקטורה בהוצאות הגדולות:

פעם, מזמן מזמן, היה לך רעיון לספר, התעלמת ממנו, חזרת אליו והתחלת להשתעשע איתו, כתבת, עפת באוויר, הבנת שיש לך משהו אמיתי ביד, התייאשת וזנחת אותו, חזרת לכתוב אחרי תקופה, התייאשת עוד יותר, הבטחת לעצמך שהספר יוצא ויהי מה, התחרטת והבטחת לעצמך שהספר לא יוצא ויהי מה, עלית על דרך המלך, התלהבת, התייאשת רגע לפני הסיום ומצאת כוחות בתוכך שהפתיעו אותך, ואז הינה, עשית את זה, סוף סוף כתב היד מוכן, ועוד רגע הוא יוגש להוצאות הספרים הגדולות. מזל טוב!

אבל איך כדאי לגשת לְמה שמרגיש כמו המבחן הכי מותח של השנים האחרונות?
מה יחשבו על הספר בהוצאה? שהוא מלאי רעיונות טובים אבל עם יכולות מוגבלות, שהוא נורא דומה לרב המכר האמריקאי משנת 2023?
או שאתם מקצועיים, בשלים וכתבתם ספר מעולה שההוצאה חייבת להיות הראשונה להוציא?

אחרי למעלה מ-200 כתבי יד שקראתי בשנים האחרונות עבור הוצאות הספרים הגדולות, אני מציגה בפניכם את
חמש עצות הזהב שלי, שהובילו אותי להמליץ בחום על כתבי יד.
אגב, יש מדריך משלים עם חמש הטעויות הנפוצות שגורמות לפסילת כתב היד פעם אחר פעם.
אני ממליצה לקרוא את שני המדריכים יחד לפני שליחת כתב היד שלכם.

1. כתבו פרק פתיחה חזק

בדיוק כפי ש"אמת המקובלת על כולם היא שרווק בעל רכוש גדול מן הסתם חש מחסור ברעייה" שניסחה זאת ג'יין אוסטין בפתיחת "גאווה ודעה קדומה", אמת המקובלת על כל הלקטורים היא שפתיחה טובה לספר היא השער הראשון להוצאת הספרים שלנו.

אין שני לרושם ראשוני. פתיחה טובה היא כזו שמכניסה את הקוראת היחידה שלך כרגע (הלקטורית) לעולם ייחודי, עם גיבורה מעיינת, בקונפליקט מפתיע ובעיקר בביצוע אחר.
במקרה הזה, הסברים כמו "אבל בפרק 4 יעוף לך המוח!" פשוט לא יעזרו. אם אתה כותב טוב ויש לך עלילה מעולה, הלקטוריות רוצות לראות את זה כבר בהתחלה. 

(אגב, זה אחד ההבדלים המשמעותיים בין לקטורית לעורכת ספרותית: לקטורית תחליט אם להעביר את הספר שלך או לא, עורכת תעזור לספר להיות מעניין גם לפני פרק 4.)

בשלב זה, אחרי כל כך הרבה ספרים, פרק פתיחה טוב מבהיר ללקטוריות האם הן עומדות לפני חידוש או לפני מיחזור, לפני כותב מיומן או לפני כותב חובבן. 

אז רגע לפני הגשת כתב היד, כשאת עסוקה באובססיות (קלה!) בתיקונים אחרונים, תפני את תשומת הלב שלך לפרק הפתיחה. הוא זה שצריך לקבל את הליטוש הרב ביותר. מה שיעשו (או לא יעשו) חמשת העמודים הראשונים יקבע במידה רבה את עתיד הספר.

אתר "עברית", למשל, מציג בפני הקוראים שלו את הפרק הראשון של הספר בחינם, ככה הקוראים יכולים להתרשם מסגנון הכתיבה הייחודי של הסופר ולקבל על בסיס זה את ההחלטה האם לרכוש או לא לרכוש את הספר.
הינה כמה פתיחות, מספרים שונים מאוד שאני אוהבת, תסתכלו עליהן ותוכלו להבין למה אני מתכוונת בפתיחה חזקה:

הינה כמה פתיחות, מספרים שונים מאוד שאני אוהבת, תסתכלו עליהן ותוכלו להבין למה אני מתכוונת בפתיחה חזקה:

• "מאה שנים של בדידות" מאת גבריאל גארסיה מארקס
  "שנים רבות לאחר-מכן כשיעמוד הקולונל אאורליאנו בואנדיה מול כיתת-היורים, ייזכר באותו ערב רחוק שלקח אותו אביו לראות קרח".
  
• "חרשתא" מאת יהודית קגן
  "שדים לא נוטים חסד למילה הכתובה, מעבר להתעללות בקוראים האנושיים בצורת פריעת עמודים וקיפול 'אוזני חמור' אקראיות וחסרות הסבר. לכן ברור לכול המחסור הגדול בעדויות על האירועים שהתרחשו בעקבות מותו של אשמדאי השלושה־עשר."
  
• "טירת הזכוכית" מאת ג'נט וואלס
  "ישבתי במונית ותהיתי אם לא התלבשתי בהידור רב מדי למסיבה, וכשהצצתי מבעד לחלון ראיתי את אימא נוברת במכולת זבל גדולה."
  

  2. הוסיפו מכתב מלווה

הדעות אומנם חלוקות, אבל מנסיוני הרב, אתם רוצים לכתוב מכתב מלווה שיבהיר מי הסופר מאחורי כתב היד.
אני ממליצה בחום לכתוב רק כחצי עמוד. אם אתם מתקשים לעמוד במגבלה הזו אתם רשאים לכתוב עמוד, אבל חשוב מאוד לא לכתוב מעבר.
את המכתב המקדים אתם מצרפים בעמוד הראשון של כתב היד שלכם באותו פורמט בדיוק כמו שאר כתב היד (אותו כתב, אותם רווחים, אותו גודל מילים, אותם שוליים).
כדאי להכניס לשם את הדברים הבאים:

1. שם ההוצאה אליה אתם שולחים את כתב היד
2. שמכם המלא ופרטי הקשר
3. פרסומים קודמים אם יש והיכן פורסמו
4. הניסיון הרלוונטי שלכם בשניים שלושה משפטים
5. תקציר עלילה מלא (כן, אפשר לעשות להם ספוילרים שם) בארבעה-חמישה משפטים
6. קהל היעד
7. מדוע ההוצאה שלהם רלוונטית לספר שלכם
8. מידע חשוב נוסף אם ישנו. 

אלא אם זה רלוונטי – אין צורך לספר על הנישואים שלכם, על הילדים שלכם, על החיבה היתרה שלכם לצמחים וייחורים, על טראומת הילדות שלכם. תהיו ממוקדים מאוד במכתב הזה ואל תתפזרו.

מכתב מקדים לדוגמה:

לכבוד: הוצאת ידיעות ספרים.
מאת: ישראלה ישראלי
טלפון: 052-60000000
אימייל: israelaisraeli@gmail.com
כתובת: הזית 1, תל אביב

אני מתכבדת לצרף לעיונכם את כתב היד שלי "נקמת הלקטורית".
אני מחברת הספר "לקטורה קטלנית" (2019, הוצאת דגים) שהיה לרב מכר ומכר מעל 3,000 עותקים, ושל ספרי הילדים "מיקי מיקי 1" (2011 הוצאת דגים) , "מיקי מיקי 2" (2014 הוצאת דגים). 

אני דוקטורנטית בחוג לספרות באוניברסיטה העברית וחוקרת את הוצאות ספרים בישראל מעיניהן של לקטוריות. עבדתי במשך למעלה מחמש שנים בהוצאות "דגים", "שזיף", "שלוש" ו"אומה עובדת". בנוסף, אני פעילה מאוד ברשתות החברתיות ויש לי מעל 20,000 עוקבים ברשתות השונות.

הספר "נקמת הלקטורית" הוא רומן קומי המספר את סיפורה של אלמה דוד, דוקטורנטית בת 41 בחוג לספרות באוניברסיטה העברית. החיים של דוד הם כישלון, אין לה זוגיות, אין לה ילדים, הספר שהיא מנסה לכתוב כבר ארבע שנים עדיין תקוע על 21 עמודים. הנחמה היחידה שלה היא קטילת כתבי יד בהוצאת "כתר". יום אחד, אחרי שקטלה את ספרו החדש של הסופר הדגול עמי רוז היא מפוטרת בבושת פנים מההוצאה ונותרת חסרת כל. היא מחליטה לצאת למסע נקמה בכל הסופרים המצליחים בישראל בסדרת טורים שהיא מפרסמת בשם בדוי. בכל פעם היא עולבת בסופר אחר, משחירה את הוצאות הספרים ונאלצת לברוח מעדת סופרים פצועי אגו שבאים לנקום בה. 

קהל היעד של ספרי הוא נשים צעירות, חובבות ספרים וקומדיה.
אשמח מאוד לעבוד עם ההוצאה שלכם על ספרי. הספר מזכיר בסגנונו את הספר "בן הטוחן" שיצא בהוצאתכם וזכה בפרס ברנשטיין בשנת 2019, אך מזווית נשית ובעולם תעסוקתי שונה לחלוטין או את הספר "קליפת תפוז שחורה", שיצא בהוצאתכם בשנת 2023 וזכה להצלחה גדולה, שניהם נערכו על ידי העורכת ורדה עלם שאני מעריכה מאוד.

חשוב לציין שכרגע אני גרה בארה"ב ואני עתידה לשוב ארצה בחודש פברואר הקרוב. 

בברכה,
ישראלה ישראלי 

3. הגישו רק בזמן הנכון עבורכם 

לכאורה, הסעיף הזה הוא המובן מאליו. רק אם תחשבו שכתב היד שלכם מוכן תגישו אותו להוצאת ספרים, לא? לא. ממש ממש לא.
לפעמים, בתוך המתח של כתיבת כתב היד מגיעים לנקודה שהכול כבר מתערבב, אי אפשר להבחין אם הטקסט טוב או לא טוב, קצבי או איטי, מרגש או משעמם.

קראתם אותו כל כך הרבה פעמים לבד שעוד קריאה אחת לא תשנה שום דבר. כפי שסופר שעבדתי איתו ניסח לי את זה פעם, "הספר הזה הורג אותי! או שאני שולח אותו זה מחר או שאני מוחק אותו היום!"

אם נתפייט רגע ונצא למחוזות רוחניים (רחמנא ליצלן), אל תגישו את הספר כשאתם שונאים אותו ולא מסוגלים לראות אותו, תגישו את הספר כשאתם אוהבים אותו ומאמינים בו. זה הבדל ענק. 

4. התאזרו בסבלנות, אבל גם באסרטיביות

מרגע הלחיצה על כפתור ה"שלח" ועד שמתקבלת תשובה מהוצאת הספרים יעברו לרוב כמה חודשים. הזמן הסביר לקבלת תשובה הוא שלושה חודשים, אבל שמעתי גם על ארבעה, חמישה ושישה חודשים בהם אנשים המתינו. בזמן הזה כל אימייל משולח לא מוכר גורם להזעה מוגברת, וכל שיחה ממספר לא מזוהה גוררת דפיקות לב מואצות.
אז קודם כול התאזרו בסבלנות. אבל סבלנות היא לא רכרוכיות, כן?

אחרי כמה שלושה חודשים לגיטימי מאוד לשלוח הודעה מנומסת ואסרטיבית בסגנון, "שלום רב, שמי ישראל ישראלי, בתאריך ה-1.1.25 הגשתי את כתב היד שלי "האימפריה הרומית" להוצאתכם. טרם התקבלה מכם תשובה. אשמח לדעת מתי עתידה להגיע תשובה מההוצאה.
מקווה לצאת בקרוב לדרך משותפת,
ישראל."

תהיו בטוחים, אף הוצאת ספרים לא תפסול את הספר המצוין שלכם כי שלחתם להם הודעה. הודעה אחת מנומסת אחרי זמן סביר היא מצוינת.
לעומת זאת אם אתם מתקשרים להוצאה בכל שבועיים ושולחים אימייל כל שבוע, עלולים (בצדק?) לחשוב שאתם בלתי נסבלים. אז כן, סבלנות.

ומכיוון שאני לא תמימה וזו ישראל, אני יודעת שלדברים יש דרך מסוימת לעבוד.
אל תצטטו אותי, כן? אבל שמעתי כבר לא פעם על ספר שהגיע להוצאה דרך השכנה של דודה של הסופר שהיא המזכירה בהוצאה, או דרך לקטורית שלמדה עם הסופר את התואר הראשון בספרות, או אפילו דרך הטלפון של המו"ל שנמצא בקבוצת מספרי טלפון מהתקופה שהסופרת הייתה תחקירנית בטלוויזיה. 

5. הגישו רק כתב יד ערוך ומוכן

בגדול, הגשת ספר להוצאה לאור היא הזדמנות חד-פעמית. אומנם, אין חוק שאוסר להגיש את אותו כתב יד שוב ושוב, אבל בפועל מדובר בטעות שעלולה להזיק יותר מאשר להועיל. מערכות פנימיות של הוצאות ספרים מתעדות כל כתב יד שהוגש, ואם הספר שלכם כבר נשלח, עבר לקטורה ונדחה, הדבר יופיע במערכת. במקרים כאלה, הסיכוי שהספר ייבחן מחדש הוא די אפסי. גם אם תשלחו את כתב היד שוב כעבור כמה חודשים, השאלה הראשונה שתישאל היא: "מה השתנה?" אם התשובה היא, "שום דבר מהותי," סביר להניח שהתגובה תהיה זהה – דחייה.

לכן, אני ממליצה בחום להגיש אך ורק כתב יד מוכן ובשל שהטקסט בו קוהרנטי וסוחף, שהדמויות בו עובדות, שהעלילה בו מתפתחת, או במילה אחת: "ערוך".

גם אם יש לכם רעיון מעולה ויש לכם כישרון כתיבה אמיתי, בשוק התחרותי של היום, לא פשוט להוציא ספר ביכורים בהוצאה גדולה ומוכרת.
כשכל כך הרבה סופרים מנסים למצוא את דרכם להוצאות, ולקטורים בכל ההוצאות מקבלים עשרות כתבי יד בחודש, אתם רוצים לגרום לספר שלכם לבלוט, הדרך לעשות את זה עוברת דרך ייעוץ מקצועי.

עורכת מיומנת תזהה טעיות שלקטורים מבחינים בהן ברגע, עלילות שפתחתם ולא סגרתם, משלבים לשוניים שעולים מסיבות לא ברורות, דמויות שטוחות שדורשות העמקה, קלישאות שחוקות שעדיף לקצץ, פרקים שגוררים את הקצב של הספר למטה וכו'.

הגשת ספר להוצאה לאור היא ההזדמנות שלך להציג את עצמך כסופרית מקצועית עם יצירה שמגיע לה מקום של כבוד במדף הספרים. אם תתני לספר שלך את כל מה שהוא זקוק לו – עריכה מקצועית, ליטוש עמוק, והשקעה אמיתית – תגדילו משמעותית את הסיכוי שכתב היד שלכם יזכה לתשומת הלב שמגיעה לו ויכניס אתכם להוצאת ספרים מכובדת.

ליציאה לדרך משותפת של עריכה ספרותית שתגרום לספר שלכם לבלוט בהוצאות הספרים הגדולות, אתם מוזמנים להשאיר הודעה ואחזור אליכם בהקדם.