עבור סופרים, שליחה של כתב היד לתהליך של עריכה ספרותית מלווה ברגשות מעורבים. מצד אחד הקלה: סוף סוף מישהו קורא את הטקסט ברצינות ויושיע אותי מלעבור על הטקסט שוב ושוב ושוב לבד, מצד שני חשש (שלא לומר בעתה) מה יקרה לטקסט עכשיו? כמה ישתנה? ומה יקרה לקול שלי?
אז אחרי שכבר מצאתם עורכת ספרותית (בין אם דרך ההוצאה, בין אם באופן עצמאי) אתם עומדים להתחיל, בפעם הראשונה, את שלב העריכה הספרותית. בשלב הזה, העורכת לא רק שואלת אם הכתיבה יפה או קולחת, אלא אם העולם אמין, אם הדמויות מחזיקות, אם העלילה ממוקדת, ואם יש בטקסט חורים, חזרות ושאר בעיות.
אלו ארבע שאלות נפוצות של סופרים על איך נראה תהליך העריכה:
1. איך נראה תהליך העריכה הספרותית בפועל?
לרוב, עריכה ספרותית נעשית בכמה סבבים.
סבב ראשון
בסבב הראשון ניתנות הערות כלליות ומבניות. למשל:
- “הגיבור פאסיבי מדי, הנה כמה מקומות שבהם הוא יכול להיות אקטיבי יותר”
- “הדיאלוגים לא אמינים, הנה כמה דוגמאות לשיחות שכדאי לתקן"
- "עלילת המשנה על השכנים של הגיבורה לא סוחפת, אולי אפשר להוריד אותה לגמרי."
זה השלב שבו דמויות יורדות, עלילות משתנות, סיומים נחתכים, גיבורים נפרדים.
הסבב הראשון הוא המורכב ביותר, וגם הארוך ביותר לרוב.
סבבי המשך
בשלבים הבאים העריכה נעשית ממוקדת יותר, וההערות כבר נכתבות ישירות על הטקסט.
סגנון ההערות הוא יותר:
- “פרק שתים עשרה מעייף ולא זורם, אולי נוריד את הנסיעה הארוכה במכונית?
- "הדמות של הבוסית סטריאוטיפית, אולי במקום בלונדינית מרושעת היא תהיה ברונטית לבבית וחובבת אפייה."
- “הרמז המטרים גדול מדי, אף אחת לא מקבלת מחמאות על כמה השיער שלה מבריק ויפה בספרים אלא אם רומזים שהיא בהיריון, אולי נסתפק במשהו מרומז יותר?"
2. עד כמה עורכת תשנה את הטקסט שלי?
הרבה סופרים חוששים שעורכת ספרותית תשתלט על הטקסט, תשכתב אותו, תשנה להם את הקול, שהיא תכפה עליהם שינוים שהם לא מעוניינים בהם.
בפועל, עריכה ספרותית טובה לא מחליפה אותך, אלא עובדת איתך, מזקקת את המסרים, שואלת שאלות, מכוונת.
דווקא בגלל שהטקסט מוכר לך כל כך, ממש בשר מבשרך, לפעמים קשה לראות איפה הוא איטי מדי ומאבד את הקורא, איפה הוא עמום מדי, איפה פערי ההבנה בינך ובין הקורא גדולים מדי.
סופרים מופתעים לגלות איפה אפשר לצמצם קטע שהם מאוד אוהבים, בלי לפגוע בו, אלא להפך. איפה דווקא כדאי להרחיב, גם אם נדמה להם שכבר אמרו את זה. מתי דמות פועלת בלי מניע ברור, איפה דיאלוג נשמע כתוב מדי, ואיפה יש סתירה פנימית, לפעמים מול משהו שנכתב עשרים עמודים קודם.
עורכת טובה, נחושה ככל שתהיה, לא משנה את הטקסט בלי אישור הסופר. היא לא משכתבת בעצמה פסיק. המטרה היא ליצור דיאלוג מספיק טוב וקרוב כדי לשפר את הטקסט יחד.
3. מה אם העורכת ואני לא נסכים?
בקצרה, הסופרת מחליטה.
קצת יותר באריכות, אם בחרת עורכת שאת סומכת עליה והדיאלוג בינכן פורה יש מקום באמת להבין למה עלתה ההערה, ולבחון מה היא מבקשת לפתור בטקסט. לא כל הצעה חייבת להתקבל, אבל כל הערה מזמינה מחשבה. גם כשבוחרים לא ללכת עם המלצה מסוימת, עצם ההתעכבות עליה כבר יכולה לעזור לך לחדד את הספר.
הספר הוא של הסופרת, לא של העורכת.
4. מה אני עושה אחרי אחרי שסיימתי את העריכה הספרותית?
עריכה ספרותית היא רק חלק אחד בשרשרת העריכה שעובר ספר בדרך להוצאה לאור. לקראת סיום העבודה, הסופרת ואני יושבות להתייעצות על המשך התהליך, ובשלב הזה אני מחברת לספקים הבאים: עורכת לשון, מעמדת, מעצבת גרפית, בית דפוס ועוד. אם אתם רוצים להוציא את הספר בהוצאה גדולה וממוסדת אפשר גם להתחיל לדבר על איך להגיש את כתב היד ללקטורה, ואם תבחרו דווקא בהוצאה עצמית נוכל לדבר על איך לשווק את הספר כשהוא יוצא לאור.
