בשנים האחרונות, כנראה כחלק מהגל הגדול של החיבור בין ישראל ליפן, הישראלים זוכים לקרוא ספרות יפנית בעברית. נכון, תמיד את מורקאמי תמיד תרגמו, אבל אם פעם הוא היה יחיד במינו, בשנים האחרונות אנחנו מזהים הרבה יותר ספרות יפנית במדפי הספרים שלנו.
מבחינתי, אין כמו ספרות כדי להיחשף לתרבויות שונות.
אז הסופ"ש אני ממליצה על החטא ועונשו בגרסה היפנית מימיי הביניים, ספינות טרופות של אקירה יושימורה
הנובלה ההיסטורית הזאת עוקבת אחר איסאקו בן התשע, שחי בכפר דייגים יפני עלוב ומבודד, אשר תושביו מצויים על סף רעב. הסיפור משתרע על פני שלוש שנים שבהן נעדר אבי המשפחה מהבית, לאחר שנאלץ לשעבד את עצמו. מילות הפרדה של אביו לאמו: "אל תניחי לילדים לרעוב", מכוונות את מעשיו של איסאקו ועומדות בבסיס תפילתו לבוא "או־פונה־סמה".
תושבי הכפר, המתפרנסים בקושי מדגת הים ומהפקת מלח, מנסים למשוך אל החוף "או־פונה־סמה" – ספינות העוברות בים, כדי לבזוז את מטענן. אך יום אחד מתנפצת אל חופם ספינה הנושאת מטען אחר מזה שציפו לו.
זה ספר מאוד מאופק, העלילה בו לא כוללת פיתולים גדולים או רגשות עזים. יש בו תיאור של חיי יום יום בתנאים בלתי אפשריים, יש בו ביקורת וחמלה משולבות זו בזו ואני בעיקר התרשמתי מהתיאורים של צורת החיים הקהילתית והתפיסה של הכפר כמשפחה גדולה.
אני אזהיר מראש, הספר עצוב ומעציב, וכמו בחטא ועונשו אין מה לצפות לסוף משמח, אבל זו קריאה מאירת עיניים ומעניינת שאותי הצליחה לסחוף רחוק מישראל 2026 בימים אלו.
סופ"ש נעים,
שקד שפירא – עורכת ספרים
