מה סודה של חברות נעורים? מה הקסם שקורה בהיעדר מבוגרים?
המלצה לקריאה שעושה (בעיקר) טוב על הלב: שמרי נפשך מאת קמה ורדי טהרלב
ספר הביכורים של טהרלב הוא רומן יפיפה, שהזכיר לי מעט את ״החברה הגאונה״.
תמר, נערה בת 15, בורחת מביתה בעקבות טרגדיה משפחתית ופוגשת את הולי, נערה בריטית שהגיעה לחפש את אביה הקיבוצניק אותו לא פגשה מעולם.
הספר עוקב אחריהן החברות למשך שנה אחת, שמתחילה בכך שהשתיים עוברות לגור תחת כיפת השמיים, על נהר הבניאס, ומעבירות קיץ בלי נשכח, בלי מבוגרים, בלי חוקים ועם כבשה אחת.
הספר שמחולק לשני חלקים, נוגע במערכת היחסים שלהן זו עם זו, במערכות היחסים עם המשפחות שלהם ובעיניי, בעיקר במוחצנות הנעורים שמסווה הרבה פגיעות, צורך באישורים חיצוניים ואהבה.
הסופרת תופסת רגעי קסם ושפל של נעורים, כאלו שלא יחזרו ולרגעים ספק אם באמת התקיימו, ועושה את זה על רקע כזה פסטורלי שלרגעים התפלאתי שהספר ישראל ולא מתורגם.
