ויקטור ומאשה – אלונה קמחי

איך נראתה באמת קליטת העלייה בשנות ה-70? המלצה על הספר ויקטור ומאשה מאת אלונה קמחי.

ההמלצת הקריאה השבועית במועדון קריאה:

הסופ״ש המלצת קריאה שנובעת מחוסר איפוק על הספר הנפלא ויקטור ומאשה של אלונה קמחי

קודם כל תודה על שהביאה לי את הספר הזה (ועוד כמה פנינים שאחלוק איתכם בתקופה הקרובה כנראה).

אני רק באמצע הספר אבל אני כל כך נהנית שהייתי חייבת לחלוק מיד.

הספר מתרחש בקריות בשנת 1977 כמה חודשים לפני המהפך הפוליטי. ויקטור בן השש-עשרה ואחותו הגדולה מאשה חוזרים סוף סוף לחיות יחד. שנים ספורות לפני כן היגרה משפחתם מאוקראינה לישראל, אך כעבור זמן קצר נהרגו הוריהם בתאונת דרכים והשניים החלו לנדוד בין פנימיות וקיבוצים, עד שבאה סבתם האנטיפטית קתרין אף היא לארץ ואספה אותם לביתה. אלא שדווקא כשוויקטור ומאשה מתאחדים, עניין חדש מאיים להפריד ביניהם: נמרוד בכר, בן כיתתו של ויקטור ו״מלח הארץ״, מאמץ את חברו ״העולה החדש״. מאשה הקשוחה, הקשורה בכל נימי נפשה לאחיה הקטן, רואה אותו נשמט בהדרגה מאחיזתה, ואילו ויקטור עדין הנפש נקרע בין הנאמנות לאחותו ובין החברות המתהדקת עם נמרוד, מושא תשוקתו – עד להתפרצות הבלתי נמנעת.

אני כל כך נלהבת מהספר בזכות שני דברים, אחד תיאורי דמויות פשוט פנטסטיים והשני סגנון כתיבה שהוא מצד אחד מאוד ישראלי (הזכיר לי קצת את שמי זרחין) ומצד שני מאוד זר (אולי על זה מדברים כשאומרים ספרות רוסית?)

הופתעתי שעוד לא עשו לספר כזה עיבוד בימתי.

הקצב של הספר איטי יותר ממה שאנחנו רגילים, ורואים שהוא נכתב בתקופה ספרותית אחרת בארץ (בשנים האחרונות הספרים בכלל ואפילו המשפטים והפסקאות בתוכם מאוד התקצרו).

אבל זה ספר נהדר שיש בו עולם שלמרות הפשטות והמוּכרות שלו, נשאבתי לתוכו לחלוטין מרגע שפתחתי את הספר. אני מקווה מאוד מאוד שהסוף לא יאכזב אותי.

להצטרפות לקבוצת הווצאפ "מועדון קריאה", לקבל המלצות על ספרים ולקבל הודעות על המפגשים הבאים של מועדון הקריאה לחצו כאן

עוד המלצות על ספרים