בעקבות המלצה של חברת הקבוצה נעה ירון, סיימתי הבוקר לקרוא את *טרילוגיית קופנהגן* מאת טובה דיטלבסן ואני ממליצה עליו בחום.
בממואר הזה, דיטלבסן לוקחת אותנו לקופנהגן של שנות ה-20 וה-30 ומתארת את חייה בשלושה חלקים – ילדות, נעורים ותלות. בסגנון ישיר ופיוטי, היא פורשת חיים של שאיפה עזה לכתיבה, בדידות עמוקה, אהבות עקרות והתמודדות עם התמכרות קשה. כל שלב מלווה בתקווה שיבוא גבר ויגאל אותה מהמעמד שלה, יפתח לה דלת לעולם הספרות וייתן לה הזדמנות לחיים טובים יותר.
אבל גם כשהיא סוף סוף מצליחה לפרסם את ספריה, המחיר שהיא משלמת כבד.
הכתיבה של דיטלבסן ישירה, ומצליחה להעביר את תחושת הקלסטרופוביה של החיים שלה.
סוף שבוע נעים 🫶🏻
