"מועדון הקריאה" הוא קהילת ווצאפ לחובבי ספרות שנועדה עבור המלצות כנות על ספרים, בעיקר בעברית. חברות וחברי הקבוצה ממליצים, שואלים ומחליפים חוות דעת. להצטרפות לקבוצת הווצאפ
אחת לשבוע, בימי שישי, אני מפרסמת המלצה קצרה על ספר.
אחת לחודש מתקיים מפגש קריאה קטן ואינטימי ברמת גן על ספר שנבחר מראש. המפגש מתקיים במוצאי שבת, אורך כ-3 שעות כולל התכנסות והפסקה, ויש כיבוד.
מעוניינים להמליץ על ספר בקהילה? מעולה. כדי שההמלצות יהיו מועילות ומעוררות השראה, הינה מה שכדאי לכלול:
ספרים שהמלצתי עליהם בקבוצת הווצאפ, ותוכן ההמלצה. על חלק מהספרים דיברנו במפגשי המועדון:
למה המרחק מהמשפחה שלנו הוא לא פעם מה שמאפשר לנו להשתנות?
למה אנחנו מניחים שמי שרוצה פחות – צריך לרצות יותר?
מה הוא מקומה של החברה והמדינה באחריות לגורלן של אימהות וילדים משולי החברה?
מה קורה כשחיים בזוגיות שיש בה אהבה אבל אין בה מיניות ואינטימיות?
מה מחבר בין ילד מוסלמי נטוש לבין זונה יהודיה בדימוס בפריז שאחרי המלחמה?
מה קורה לזהות ולמערכות היחסים שלנו כשההיסטוריה מתנפצת סביבנו?
עד כמה מערכת היחסים עם אמא שלנו קובעת איזה אמהות נהפוך להיות?
מה הפער הראוי בין תאוריה לפרקטיקה? איך האידיאלים שלנו הופכים מדרך לשחרור לכלי להרס עצמי?
מה הופך ספר אחד לראוי ואחר לרדוד? איך קובעים מה היא ספרות ומה סתם זבל?
איך נראו זכויות נשים לפני 500 שנים? איך אישה אחת משנה את פני ההיסטוריה?
מה סודה של חברות נעורים? מה הקסם שקורה בהיעדר מבוגרים?
איך חוו המצרים את המלחמות מול ישראל? ומה קורה במצרים העצומה במנותק מיחסיה איתנו?
איך אפשר לפשר בין הרצון להישאר מחובר לשורשים ולמשפחה לבין הצורך להיטמע לאחר הגירה?
האם הזהות האתנית של הכותב משפיעה על האופן שבו הקוראים והמבקרים תופסים את הסיפור?
מתי אני אפסיק לקנא בכולן?! מתי אני אוכל לשמוח בחלקי ולהפסיק להשוות את עצמי (ולהפסיד) לכולן סביבי?
מה גורם לכולנו, בני אדם נורמטיביים לרוב, להימשך משיכה עזה לרוע ולאלימות? והאם בנסיבות קיצוניות כולנו יכולים להפוך לאכזרים?
כל הזכויות שמורות © שקד שפירא 2025 | עיצוב: נעמה אוליאל סטודיו | בנייה: סטודיו מאי דיגיטל | קידום: ליאור שפירא
