"מועדון הקריאה של שקד שפירא" הוא קהילת וואטספ לחובבי ספרות ובה המלצות כנות על ספרים, בעיקר בעברית. חברות וחברי הקבוצה ממליצים, שואלים ומחליפים חוות דעת. להצטרפות לקבוצת הווצאפ
אחת לשבוע, בימי שישי, אני מפרסמת המלצה קצרה על ספר.
אחת לחודש מתקיים מפגש קריאה קטן ואינטימי ברמת גן על ספר שנבחר מראש. המפגש מתקיים במוצאי שבת, אורך כ-3 שעות כולל התכנסות והפסקה, ויש כיבוד.
מעוניינים להמליץ על ספר בקהילה? מעולה. כדי שההמלצות יהיו מועילות ומעוררות השראה, הינה מה שכדאי לכלול:
ספרים שהמלצתי עליהם בקבוצת הווצאפ, ותוכן ההמלצה. על חלק מהספרים דיברנו במפגשי המועדון:
למה בעצם בעצם אנחנו עובדים ומכלים את הימים שלנו במקום פשוט לקרוא ספרים כמו שאנחנו רוצים באמת?
כיצד המעבר לארץ אחרת משנה את פני הבאים בשעריה וכיצד משתנה עיר עם נוכחות הזרים בה?
האם ספרות היא רק שיקוף של החיים, או כוח פעיל שמעצב גורלות, זהויות ואהבות?
עד כמה דפוסי כוח מגדריים נסתרים ממשיכים לנהל גם זוגיות “נאורה”?
האם לאישה יש זכות מלאה על גופה ועל חייה, גם כאשר החברה, החוק והמוסר החברתי שוללים ממנה את הזכות הזו?
איפה עובר הגבול בין מי שחינכו אותי להיות לבין מי שאני כאדם בוגר? והאם אפשר בכלל לעשות משהו במנותק מהם או שכל החלטה גדולה היא או באישורם הוא כהתרסה כנגדם?

האם מדיניות הגירה פתוחה ללא דרישת השתלבות מערערת את יסודות הדמוקרטיה הליברלית באירופה?
האם אפשר לשרוד ולבנות זהות עצמית יציבה וחופשית בתוך מציאות של מצוקה, הזנחה ופחד, או שהעבר תמיד קובע את גבולות הנפש?
האם גורל הוא דבר קבוע מראש, או שניתן לשנות אותו כאשר הנשמה חוזרת שוב ושוב לאותו מסלול התנגשות?
איך נראה סקס נטול מחויבות מבעד לעיניה של אישה? מתי סקרנות בריאה, הנאה מבורכת וריגוש מיני הופכים לייאוש, לניצול, ולפגיעה עצמית?
איך מדינה עם פערים כלכליים אדירים, מקוטבת בין שני מחנות ומדממת ממלחמה, משפיעה על השאלה הכי בסיסית בחייו של אדם ״מי אני?״
איך העובדה שאתם עובדים יותר מדי שעות ולוקחים מעט מדי זמן לעצמכם קשורה לפיצול הכנסייה הקתולית והפרוטסטנטית במאה השש עשרה באנגליה? ואיך אפשר להאט את קצת החיים הכאוטי של היום?
*האם באמת ההיסטוריה תמיד חוזרת על עצמה? ואם כן, כל החיים שלנו מוכתבים מראש או שיש לנו דרך לשנות את הגורל שלנו?*
איך מתחילים לעשות סדר בטראומה והכאוס שהוא ה- 7.10? ואיך מוצאים נחמה וכוחות בשבועות המטלטלים שלפנינו?
איך צעירים יוצרים קשרים אינטימיים בעידן המנוכר שאנחנו חיים בו? מה גורם לאנשים להתקרב, להתרחק, ולבחור שוב זה בזה?
האם זוגיות שנובעת מבריחה מהבית יכולה להיות מקלט, או שהיא תמיד הופכת לכלוב?
איפה עובר הגבול בזכותן של נשים על גופן? והאם לגיטימי להתפרנס בכבוד מפרופיל באונלי פאנס?
מה הופך חיים “רגילים”, שקטים ולכאורה חסרי הישגים – לחיים שיש בהם משמעות?
מה קורה כשהתפקידים המשפחתיים מתהפכים והילדים נדרשים לטפל בהורה חולה?
על מי מוטלת האחריות לשנות את חיי העניים בארה״ב, על האיניבידואלים על או על המדינה?
איך נראים היחסים בין עוזרות שחורות לעשירות לבנות בדרום ארה״ב בשנות ה-60?
איך מערכת היחסים אם-בת מכתיבה את המתח בין תלות לעצמאות לאורך החיים?
מה אנחנו יכולים ללמוד מהתרבויות העתיקות בעולם על גידול ילדים מאושרים ומאוזנים?
מתי נהפכו היהודים וישראל מהאנדרדוג שכולם בעדו לפריווילגים המדכאים שאופנתי לשנוא? ואיל ישראל מאבדת את צעירי המערב?
למה המרחק מהמשפחה שלנו הוא לא פעם מה שמאפשר לנו להשתנות?
למה אנחנו מניחים שמי שרוצה פחות – צריך לרצות יותר?
מה הוא מקומה של החברה והמדינה באחריות לגורלן של אימהות וילדים משולי החברה?
מה קורה כשחיים בזוגיות שיש בה אהבה אבל אין בה מיניות ואינטימיות?
מה מחבר בין ילד מוסלמי נטוש לבין זונה יהודיה בדימוס בפריז שאחרי המלחמה?
מה קורה לזהות ולמערכות היחסים שלנו כשההיסטוריה מתנפצת סביבנו?
עד כמה מערכת היחסים עם אמא שלנו קובעת איזה אמהות נהפוך להיות?
מה הפער הראוי בין תאוריה לפרקטיקה? איך האידיאלים שלנו הופכים מדרך לשחרור לכלי להרס עצמי?
מה הופך ספר אחד לראוי ואחר לרדוד? איך קובעים מה היא ספרות ומה סתם זבל?
איך נראו זכויות נשים לפני 500 שנים? איך אישה אחת משנה את פני ההיסטוריה?
מה סודה של חברות נעורים? מה הקסם שקורה בהיעדר מבוגרים?
איך חוו המצרים את המלחמות מול ישראל? ומה קורה במצרים העצומה במנותק מיחסיה איתנו?
איך אפשר לפשר בין הרצון להישאר מחובר לשורשים ולמשפחה לבין הצורך להיטמע לאחר הגירה?
האם הזהות האתנית של הכותב משפיעה על האופן שבו הקוראים והמבקרים תופסים את הסיפור?

מתי אני אפסיק לקנא בכולן?! מתי אני אוכל לשמוח בחלקי ולהפסיק להשוות את עצמי (ולהפסיד) לכולן סביבי?
מה גורם לכולנו, בני אדם נורמטיביים לרוב, להימשך משיכה עזה לרוע ולאלימות? והאם בנסיבות קיצוניות כולנו יכולים להפוך לאכזרים?

כל הזכויות שמורות © שקד שפירא 2025 | עיצוב: נעמה אוליאל סטודיו | בנייה: סטודיו מאי דיגיטל | קידום: ליאור שפירא
שלחו הודעה